גיליון 709 * כ"ז ניסן תשע"ח * 12.4.2018 * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * דוא"ל: kav1@bezeqint.net * טל': 03-6354484
רשת החינוך שובו – הפוטנציאל החבוי של המגזר החרדי
המדינה מסבסדת את בתי הספר של רשת שובו החרדית, שמטרתה להחזיר בתשובה תלמידים חילונים. הרשת מעניקה לתלמידים יום לימודים ארוך, חומרי לימוד, ארוחות חמות והסעות חינם. התלמידים בתמורה מחוייבים לשמור על אורח חיים דתי. רוב התלמידים הם ילדי עולים וילדים משכבות חלשות. אלא שכדי לגייס תלמידים לשורותיה, הרשת אינה מדווחת בגלוי שהיא שייכת למגזר החרדי
מאת: סיגל בן-ארצי
לפי אתר רשת החינוך החרדית שובו לומדים בה כיום 63 אלף תלמידים, ב-63 בתי ספר. הרשת משתייכת לזרם החינוך העצמאי. באתר משרד החינוך, תחת הפיקוח החרדי, מוצגים 15 בתי ספר. בתי הספר פרוסים בכל רחבי הארץ. בבתי הספר מקבלים התלמידים בחינם, או בתשלום סמלי, חומרי לימוד, ארוחות חמות, הסעות, חוגים ושיעורי העשרה.
שם הרשת כמטרתה – שובו – להשיב מה שיותר תלמידים חילונים לחיק היהדות. לרשת מגיעים בעיקר תלמידי עולים ותלמידים משכבות חלשות, ככל הנראה בשל מה שהיא מציעה בחינם. תקנון בתי הספר מחייב את התלמידים להיות לבושים כמקובל בבתי ספר דתיים (בתמונה, מתוך אתר בית ספר עילית שובו באשדוד). לגבי רמת הלימודים בבתי הספר של שובו, מוצגים באתר משרד החינוך תוצאות מבחני מיצ"ב רק של שני בתי ספר – בפתח-תקוה ובירושלים.
לכאורה, כיון שבתי הספר של הרשת מופיעים (בחלקם) באתר משרד החינוך, יכולים ההורים לברר בהקלקת מקש לאיזה מגזר הם משתייכים. עם זאת, כיון שבתי הספר פונים בעיקר לאוכלוסייה חלשה ולאוכלוסיית העולים, יש לשער שפעולה זו אינה מקובלת בקרבם. זאת ועוד; בפרסומים להרשמה ללימודים בבית ספר של הרשת, שנחשפנו אליהם לאחרונה באשדוד, גילינו כי הרשת כלל אינה מציינת שהיא חרדית.
אשדוד כדוגמה 
באתר אשדוד אונליין פורסמה לאחרונה כתבה על בית הספר עילית שובו שבעיר, שמטרתה לעודד את ההורים לרשום אליו את ילדיהם לכיתה א' בשנת הלימודים הבאה. עילית שובו הוא בית ספר על אזורי, ובו תלמידים מגילאי הגן ועד לכיתה ח'. לא נמצאים בדוחות המיצ"ב של משרד החינוך כל נתונים לגבי רמת הלימודים בבית הספר. כך לא ניתן לבחון את רמתו בהשוואה לבתי ספר אחרים באשדוד. באתר עיריית אשדוד מופיע בית הספר תחת ההגדרה ייחודי-מסורתי.
לקראת הרישום לבתי הספר, יצא בית הספר עילית שובו גם בקמפיין על אוטובוסים באשדוד. אלא שגם הכתבה וגם הקמפיין אינם מציינים ששובו הוא בית ספר חרדי. מנהלת בית הספר, מלכי שיינין, שמרואיינת בכתבה, מציינת ש"עילית שובו הוא בית ספר איכותי ומוביל על בסיס קשר למסורת ישראל ומצוינות בליבה. בית הספר שואף לקידום המצוינות בקרב התלמידים תוך חינוך לכבוד הזולת, לערכים ולמסורת". הקשר לעולם החילוני מתואר שם על ידי ביקור אפשרי של שר המדע בבית הספר; "אפילו שר המדע, אופיר אקוניס, מכיר בהצלחת בית הספר, ונתן את ברכתו ליום השיא במדעים שייערך בבית הספר בחודש הבא".
כדי לגייס מה שיותר תלמידים נמסר בכתבה שמספר התלמידים בכיתה א' הוא קטן – 25 תלמידים בכיתה, מה שקיים כבר ברוב בתי הספר היסודיים בארץ. בנוסף מפורטת שם רשימת נושאים הנלמדים החל מכיתה א', מעבר לנושאי הלימוד המקובלים; "כבר מכיתה א' הילדים נחשפים לתחומי ידע רבים באמצעות תוכניות לימוד עשירות ומגוונות. הם לומדים אנגלית, מתמטיקה, מחשבים, שחמט, מדעים בתוספת פיזיקה, פיתוח לוגיקה וחשיבה באמצעות תוכנית מצוינות 2000, חינוך פיננסי, סיפורי תורה, ציור, ספורט, דרמה ללימוד ההבעה העצמית ואמנות לפיתוח המוטוריקה העדינה, והכול תחת אישור ופיקוח של משרד החינוך". ראוי לציין כי בית הספר אכן זכה לאחרונה בהישג לא מבוטל; מקום שני בתחרות הסייבר הארצית לבתי הספר, בה השתתפו 1,074 מוסדות חינוך.
המדינה, כמו גם עיריית אשדוד, הם שמממנים ברובם את הלימודים ברשת. כיון שמתקיימים בבית הספר לימודי ליבה, הוא זכאי למימון של 75% מתקציבו ממשרד החינוך. כיון שרוב אוכלוסיית בית הספר חלשה, הוא זכאי גם לתקציבי טיפוח ועוד. כוח ההוראה, שאינו שייך לארגוני המורים, משתכר ככל הנראה פחות מהמקובל במערכת החינוך החילונית. כך גם ככל הנראה מעבירי תוכניות ההעשרה האחרים. את שאר התקציב, כנראה, מגייסת הרשת ממקורותיה.
ונקודה למחשבה; כידוע, המגזר החילוני הוא זה שמשלם בעיקר את המסים בישראל, ואלה מממנים את הלימודים ברשת. מעניין אם המדינה הייתה מממנת הליך הפוך – בתי ספר שמחזירים בשאלה תלמידים חרדים.
מכתב המורים ללשון; עדות לכישלון ידוע מראש
120 מורים ללשון שלחו לאחרונה מכתב לשר החינוך שמטרתו הייתה למחות על הפערים שיש בין דרישות משרד החינוך בבחינת הבגרות בלשון לבין הרמה הנמוכה של התלמידים בעברית. אלא שמעבר לקושי הזה, חשף המכתב שורה של בעיות בהוראת המקצוע ובעיקר את התסכול העמוק של המורים
מאת: סיגל בן-ארצי
לאחרונה שלחו כמאה ועשרים מורים ללשון בתיכונים מכתב לשר החינוך. מטרת המכתב הייתה למחות על הפער הקיים בין דרישות משרד החינוך בבחינת הבגרות לבין השליטה הדלה של התלמידים בשפה. אלא שבנוסף חשף המכתב את הקשיים הקיימים בהוראת השפה ואת התסכול המתמשך ממנו סובלים המורים.
במכתב נאמרו בין היתר הדברים הבאים; "מקצוע הלשון עובר שינויים בלתי מוסברים וחסרי תכלית בכל הקשור לידיעת השפה ולאהבתה. בחינת הבגרות בלשון מכשילה את התלמידים והופכת את המקצוע לבלתי אהוד". לדברי המורים, המקצוע הפך לשנוא, בעיקר מאז שהחלה רפורמת הלמידה המשמעותית. לתלמידים שפה דלה ומשובשת. הם מתקשים בהבנת חומר הלימוד, לא מחוברים למקצוע ומתוסכלים מהשיעורים. מספר שעות ההוראה מועט מדי. תוכנית הלימודים קשה ומבלבלת. החומרים לבגרות מנותקים מהמציאות ומהצרכים של התלמידים כדי לשפר את שליטתם בשפה. המורים אינם מסכימים עם הדגשים בתוכנית החדשה ואינם בקיאים בהערכה חלופית. בחינת הבגרות, בהיקף של שתי יחידות לימוד, שנערכת ב-י"א, משכיחה אצל התלמידים את החומר שנלמד ביוד. האפשרות להיבחן במחצית השנה מקצרת עוד יותר את זמן הלמידה ב-י"א. שינוי התוכנית מצריך מהמורים לעבור השתלמויות, בנוסף על הנדרש במסגרת עוז לתמורה. אלא שבמסגרת הסכסוך המתמשך בין משרד החינוך לארגון המורים, הם לא יוצאים להשתלמויות. כך יוצא שהמורים גם לא משתלמיםכמו שצריך בתוכנית החדשה.
התוכנית החדשה מכילה שני מרכיבים; תורת הצורות והפועל ותחום ההבעה בכתב. לחלק השני של התוכנית החדשה הוכנסו מטלות ברמות חשיבה גבוהות, שלטענת המורים אינן מתאימות לרמת התלמידים. למשל, מטלת סקירת מאמרים, שמתאימה, לדעת מדריכת מורים ללשון, לתלמידים שיילכו ללמוד באקדמיה. "אם רק שליש מהתלמידים יגיעו לאקדמיה אז למה להקדים את המאוחר, ולהכין אותם אליה עכשיו, כשרמתם הלשונית נמוכה כל כך", היא שואלת.
המורים מציינים שחשוב להקנות לתלמידים תרבות דיבור, ללמד אותם להביע את עצמם, להעניק להם עברית תקינה ועושר לשוני. התוכנית הנוכחית, לדבריהם, מתעסקת בקטנות ומפספסת את מטרת המקצוע. זאת ועוד; לתוכנית כולה – שתי יחידות לימוד – מוקדשות שלוש שעות שנתיות במשך שנתיים. האפשרות לגשת לבחינה במועד חורף של י"א מקצרת עוד יותר את זמן הלימוד לשנה וחצי. לטענתם הזמן לא מספיק. (המשך בעמוד הבא)
מכתב המורים ללשון; עדות לכישלון ידוע מראש
(המשך מעמוד קודם)
לתחום הדקדוק – הצורות והפעלים, עליהם להקדיש זמן רב יותר. לחלק ההבעה – שכולל גם הערכה חלופית, עליהם להקדיש שעות רבות נוספות. המורים קוראים לשנות את תוכנית הלימודים, להעניק לה שעות רבות יותר ולהכשיר את התלמידים באמת לשליטה בשפה.
לפני כשנתיים נכנס מפמ"ר חדש לתפקיד, תומר בוזמן. בוזמן החל את תפקידו עם שני שינויים מהותיים במערכת; תוכנית הלימודים החדשה במקצוע הלשון ושינוי מבנה הלימודים לתעודת הבגרות. המורים לא זרמו עם השינויים שנדרשו. רובם גם לא הגיעו להשתלמויות שנערכו. בוזמן ידע שהמורים לא מגיעים להשתלמויות. למרות זאת נערכו בשנתיים האחרונות בחינות בגרות קשות במיוחד. ככל הנראה זה היה הקש ששבר את גב המורים והוביל לכתיבת המכתב. בעיה נוספת היתה חוסר הידע של המערכת בכל מה שקשור להערכת הלמידה המשמעותית. למרות החוזרים שהופצו על ידי המפמ"ר, המורים לא יודעים כיצד להעריך את הלמידה החלופית.
.
כך חברו להם מספר כשלים יחדיו, שהובילו למצב הנוכחי; חומר לימוד לא רלבנטי, שאינו מתאים לרמת הלומדים, בחינות בגרות קשות, כשלים בהערכה, חוסר רצון של המורים לבצע את השינוי הנדרש מתוכנית הלימודים החדשה מחד, והוראות ארגון המורים שלא להשתלם מאידך, הפער שבין משרד החינוך לבין הרמה הלשונית הדלה של התלמידים.
במשרד החינוך אמרו בתגובה כי "עקרונות הלמידה המשמעותית עולים בקנה אחד עם הוראת השפה המחייבים עיסוק מתמיד, עקבי ורציף בקריאה, בכתיבה ובהעשרת אוצר המילים".
המסעות לפולין בראי המספרים
מאת: מערכת קו לחינוך
15,500 תלמידי תיכון השתתפו בשנת הלימודים הנוכחית – תשע"ח – במסעות לפולין. במסעות אלה השתתפו גם תלמידי החינוך המיוחד, ובכלל זה משלחות מונגשות, כמו משלחת של בית הספר האון, שבו לומדים תלמידים מרותקים לכיסאות גלגלים.
סבב היציאות הבא יתקיים החל מחודש יולי-נובמבר תשע"ט, וצפויים להשתתף בו עוד כ-28,000 תלמידים.
במהלך שנת 2017 יצאו לפולין כ-39,000 תלמידים ובני נוער, משכבות י"א-י"ב, וכ-1,900 מלווים חינוכיים, בכ-312 משלחות שונות. בשנת 2018 צפוי המספר לגדול ולעמוד על כ-43,500 תלמידים וצוותים חינוכיים.
התובנות שבתובנות
חטיבת הביניים יערת העמק שבמגדל העמק, זכתה לאחרונה בפרס החינוך המחוזי. אילן יצחקי, מנהל בית הספר בשלוש השנים האחרונות, חבר עם כניסתו לתפקיד למיזם תובנות בחינוך. לאחרונה ארח בית הספר קבוצת חוקרים מבית הספר לחינוך שאוניברסיטת תל אביב, כדי להתרשם מהשילוב המוצלח של המיזם בבית הספר.
יצחקי ציין בפני האורחים את עיקרי התרומה של המיזם להליך החינוכי. לדבריו, המיפויים ההוליסטיים של תובנות בחינוך מהווים אחד מהכלים החשובים ביותר להכרת התלמידים. המיפויים מסייעים לאתר את נקודות החולשה והחוזק של התלמידים, ומאפשרים גם לקבל תמונה מלאה על עולמם הפנימי. יצחקי מציין, כי "ילד שיש לו בעיות בבית, לא יכול להיות פנוי רגשית ללימודים. תלמיד שלא רואה את הלוח כמו שצריך לא יכול ללמוד כמו שצריך". לאחר המיפויים מתמקד בית הספר בצרכים של התלמידים ונותן מענה לחוזקות שלהם.
המיזם מציע שינוי עמוק בהליך העבודה של המורים, ומעודד אותם ליזום תוכניות לימודים חדשות.
בחירת המנהלים למיזם היא ייחודית. מנהלת מחוז צפון של תובנות בחינוך, חיה פרלמוטר, מציינת כי המיזם בוחר מנהלים עם ניצוץ בעיניים, שרוצים לבצע שינוי. לדבריה, כדי לעשות שינוי בבית הספר צריך מנהל עם חזון וצריך צוות מנצח.
גם הקהילה שותפה לשינוי בבית הספר. מהנדסים ממפעל ביישוב מסייעים לתלמידים בהבנת חומר הלימודים והכנת שיעורי בית. 'אני רוצה מהנדס' הפך למטבע לשון בבית הספר. המהנדסים מגיעים לבית הספר ללמד על פי מערכת שעות מדויקת, שבה מצוין איזה מהנדס מגיע, מתי, מה הוא עומד ללמד ואיזה תלמידים. אף על פי שחלק משיעורי התגבור מתבצעים אחרי הלימודים, התלמידים נשארים בבית הספר ברצון. מלבד עזרה בלימודים, המהנדסים הופכים למודל לחיקוי, משמשים אוזן קשבת ויוצרים קשר אישי עם התלמידים.
סטודנטים להוראה ממכללת אורנים תורמים אף הם להצלחת בית הספר. הסטודנטים להוראה, שמגיעים פעמיים בשבוע לבית הספר, לא רק מלמדים את התלמידים, אלא גם לומדים מהשטח עצמו על תפקיד המורה. בין השאר הם לומדים להתמודד עם שני אתגרים גדולים; שיפור אקלים הכיתה וכיצד מעניינים את התלמידים במשך שיעור שלם. לדברי יצחקי, אחוזי הנשירה מהעבודה של המורים בשנה הראשונה גבוהים מאוד, ולכן רק שיתוף הפעולה המיוחד הזה מונע נשירה. התוכנית גם מאפשרת לו כמנהל לגלות עם איזה מורים היה רוצה להמשיך לעבוד. בזכות התוכנית נכנס לבית הספר כוח הוראה חדש ורענן.
הישג לקבוצת עמל בתחרות לשליחת ניסוי לתחנת החלל הבינלאומית
נמסר מאת: רשת עמל 
שבוע החלל הישראלי, לזכר אילן רמון, נחתם באירוע 'רמון ספייסלאב', בו בחרו בכירי תעשיית החלל הישראלית וחוקרים מובילים מאוניברסיטאות בארץ, שלושה ניסויים מדעיים של תלמידים, שיישלחו לתחנת החלל הבינלאומית. בין הזוכים; בתי הספר הרב תחומי עמל ב' פתח תקוה והרב תחומי עמל שחקים נהריה. בית הספר הרב תחומי עמל נופרים בגליל טבריה נבחר בתחרות לחביב הקהל.
התלמידים הזוכים גברו על 1,200 תלמידים מרחבי הארץ, שהעפילו לשלב הגמר. התחרות התקיימה באוניברסיטת תל-אביב. (בתמונה; מנכ"לית עמל, רוית דום עיני, ורונה רמון)
רבותי מהפך; תוכנית חדשה להוראת תנ"ך
מאת: מערכת קו לחינוך
בתום עבודה של שנתיים מפרסם השבוע משרד החינוך את תוכנית הלימודים החדשה בהוראת המקרא שגיבשה ועדת המקצוע למערכת החינוך; לגני הילדים, לבתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים והחטיבות העליונות. בראש הוועדה לשינוי המקצוע עמדה פרופ' נילי ואזנה.
התוכנית כוללת שינויים שמטרתם להתגבר על הבעיות המוכרות בהוראת המקצוע; חוסר רלבנטיות לחיי התלמידים, החילונים בעיקר, קשיים בהבנת השפה המקראית, רצף היסטורי קטוע, פערים גדולים בין הנושאים המוסריים שמופיעים בתנ"ך ליכולת של התלמידים לעכל אותם בגילאים שונים, מיעוט הנרשמים להוראת תנ"ך במכללות ובאוניברסיטאות ועוד. במהלך השנים, כדי להקל על התלמידים, פותחו אתרי למידה, כמו של מטח, וחוברות עבודה מצוינות, כמו אלו של הוצאת מורן. לפי התוכנית החדשה ילמדו התלמידים בסיוע אתר ייחודי, שהוקם לשם כך על ידי משרד החינוך, וחוברות העבודה יבוטלו. לדברי המפקחת על הוראת המקרא, ענת צידון, השימוש בחוברות קטע את הרצף ההיסטורי, שמנע העמקה בסיפור המקראי.
בהודעה לעיתונות מסר משרד החינוך את הדברים הבאים; התוכנית החדשה פותחה על בסיס עקרונות ועדת שנהר, שראתה בלימודי התנ"ך כלי יסודי ומשמעותי להכרת המורשת היהודית והישראלית, האנושית והאוניברסלית. התוכנית מושתתת על ארבעה עקרונות: דגש על ידיעת הסיפור ותכניו, למידה משמעותית ורלבנטית לחיי התלמידים, רצף סוגות ספרותיות והעמקה בהן ולימוד עצמי ובחירה.
האתר להוראת המקצוע יכלול מהלכי שיעור של כל יחידות ההוראה בתוכנית הלימודים. התלמידים ייהנו משפה רלבנטית, מאגר גדול של סרטונים, מאמרים ומפות – עם חיבורים אינטראקטיביים לגוגל earth. כמו כן יכיל האתר יצירות תרבות ואומנות וכן כלי הוראה ייחודי בדמות הטקסט התנ"כי ובו רבדים שונים של ניבים וביטויים, דמויות מנחות, מקומות גיאוגרפיים, קריינות מקצועית, תקצירים ופרשנות. המורה יוכל להיעזר בבניית שיעור מיטבי, על פי בחירתו. בחטיבות הביניים תכלול הלמידה פרקי למידה עצמית ודיון בכיתה. בתיכונים תכלול התוכנית הרחבה של פרקי החובה ושילוב של למידה רב תחומית מתחומי דעת אחרים, כמו פילוסופיה וספרות.
תנ"ך בגני הילדים
בגני הילדים תכלול ההיכרות עם עולם המקרא למידה חווייתית באמצעות סרטונים ומחזות, תמונות או ציורים. הדגש יהיה על סיפורים עם היבט אופטימי. תוכנית הלימודים בגנים תכלול אך ורק סיפורים עם עלילה שהילדים מסוגלים לעקוב אחריה ולהבין אותה. בין היתר יהיו סיפורים שבמרכזם דמויות חשובות ומוכרות, הקשורות זו לזו ברצף כרונולוגי, המעוררים דילמה שהילדים מסוגלים להתמודד עימן, כמו סיפור יוסף ואחיו.
תנ"ך בבתי הספר היסודיים 
בכל כיתות הלימוד ילמדו התלמידים באמצעות אתר מלווה וספר תנ"ך. האתר יכיל עבור המורים דוגמאות למערכי שיעורים מסקרנים ורלבנטיים לחיי התלמיד. החוברות יוסרו באופן הדרגתי; בשנת הלימודים הבאה (תשע"ט) הן תלמדנה רק בכיתות ב' ו- ג', ובתש"פ הן תוצאנה לגמרי מהמערכת.
התוכנית החדשה תכלול רצף של האירועים המקראיים. התלמידים ילמדו לעומק את הספרים בראשית עד שופטים. הפרקים שנלמדו בעבר מתוך ספרי שמואל א' ו-ב', מלכים א', יונה, תהלים, אסתר ורות, יעברו לחטיבת הביניים. המטרה היא ליצור למידה נינוחה, מעמיקה ומשמעותית. (בתמונה; חוברת של הוצאת מורן בתנ"ך).
תנ"ך בחטיבות הביניים
בחטיבה יושם דגש על למידה עצמית בכיתות ז' ו-ח'. התלמידים ילמדו מהספרים שמואל א' ו-ב', מלכים א' ו-ב', מגילת רות, יונה ועמוס. לצורך העשרה והעמקה בחומר הלימוד, יוכל המורה לשלב בשיעורים תחומי דעת נוספים, כמו פילוסופיה, אומנות, ספרות והיסטוריה של המזרח הקדום.
תנ"ך בתיכונים
במסגרת התוכנית תורחב הבחירה בתוך מסגרת פרקי החובה בדגש על הספרים בראשית ושמות. התלמידים יוכלו לבחור שלושה נושאים מבין שבעה; מתוך חמשת נושאי החובה, יבחרו התלמידים שניים (שיבת ציון, פרקי נבואה, ספרות חוק וחברה, מזמורי תהילים וספרות החכמה). מתוך שני נושאי הערכה חלופית, יבחר כל תלמיד נושא אחד (על אהבה וחסד או בין שאול לדוד).
ביסוד רצון הבחירה עומדת ההנחה שבחירה מרצון חופשי של התלמידים והמורים תהווה מקור ללימוד מתוך חיבור וסקרנות ומעל הכל תחזק את תחושת השייכות לתנ"ך.
הדגש בבחינת הבגרות יעבור מהתמקדות בחורבן ובגלות לסיפור היווצרותו של עם ישראל. הבגרות תתמקד, לפיכך, בספרי בראשית ושמות, ולא כפי שהיה בעבר בספרי מלכים ונביאים.
בתוכנית החדשה ייחשפו התלמידים גם ללימוד השפה המקראית, לצד השפה העברית העכשווית, ששזורה בביטויי לשון שמקורם במקרא. לימוד המילים והביטויים יחזק את הקשר שבין השפה המקראית לשפה העברית העכשווית.
המורים ובתי הספר
לשם הטמעת התוכנית יעברו המורים השתלמויות מקצועיות. בתי הספר יקבלו סל של כלים כדי להטמיע את הפדגוגיה החדשה.
המגמה – עם הפנים לטכנולוגיה בחינוך
קרן השקעות משותפת ישראלית-בריטית תשקיע לראשונה במיזמים טכנולוגיים בחינוך בישראל; היקף ההשקעות בטכנולוגיה בחינוך עמד בשנת 2017 על כעשרה מיליארד דולר
מאת: מערכת קו לחינוך
לפני כחצי שנה פרסם העיתון גלובס, כי קרן ישראלית-בריטית תשקיע עד 30 מיליון דולר בטכנולוגיות חינוך בישראל. את הקרן הקימה מיינדסט (MindCET), הזרוע הטכנולוגית של המרכז לטכנולוגיה חינוכית, עם שותפים בריטים, בה חברים BESA, ארגון הגג לחברות בריטיות בתחום החינוך, ו-UKhub, מרכז החדשנות של שגרירות בריטניה בישראל.
(בתמונה; שער מגזין מיינדסט)
הקרן, ששמה HighGrade, תשקיע בשלב הראשון 250 אלף דולר בכל מיזם, בכ-4-6 מיזמים בשנה. הקרן עתידה להשקיע עד 30 מיליון דולר בתחום הטכנולוגיה בחינוך בישראל. המשקיעה העיקרית בקרן היא אריה קפיטל, קרן השקעות בריטית המתמחה בהשקעה בטכנולוגיה ישראלית, ואליה הצטרפו קרן ברכה, שהיא קרן פילנתרופית ישראלית, מט"ח עצמה, חברת הטכנולוגיה החינוכית ההודית אדיוקורפ, חברה יפנית ומשקיע סיני שלא נחשפו. מאחורי המיזם עומד לורד דייויד פטנם, המפיק והבמאי הבריטי של הסרטים אקספרס של חצות ומרכבות האלים, שעוסק בקידום תחום החינוך בבריטניה. פטנם גם יהיה מנכ"ל הקרן.
חלק מן ההשקעות ילכו כנראה לסטארט-אפים מחממת מיינדסט, אולם הקרן תהיה פתוחה גם למיזמים נוספים. בחירת המיזמים החלה כבר והיא מתבצעת על ידי נציגים של כל המשקיעים בקרן. משקיעי הקרן יוכלו להמשיך ולהשקיע בחברות בוגרות באופן עצמאי. במסגרת שיתוף-הפעולה, הסטארט-אפים הישראלים יוכלו לבחון את המוצרים שלהם במערכת החינוך הבריטית, והסטארט-אפים הבריטיים יוכלו לבחון את המוצרים שלהם בארץ.
בחודש ינואר האחרון, נערכה בלונדון ביוזמת מטח וממשלת בריטניה, תערוכה בתחום הטכנולוגיה בחינוך, בה השתתפו כ-600 מציגים מכ-70 מדינות. במסגרת התערוכה נערכה תחרות לבחירת הסטארט-אפ המבטיח בתחום החדשנות הטכנולוגית. בתחרות זכה הסטארט-אפ הישראלי StoryBot וקיבל פרס של 50 אלף דולר.
הסטארט-אפ פיתח קונסולת מציאות מדומה, בדמות כדור משחק קטן, שמאפשר לילדים ליצור עולמות תוכן בתנועה. מטרת הקונסולה היא לעודד ילדים לשחק דרך תנועה וסאונד, תוך לקיחת חלק פעיל בסיפור שמשתנה באמצעות התנועות שלהם. הכדור מחובר לאפליקציה דרך בלוטות', ועל הכדור מתלבשות דמויות שונות. לכל דמות סיפור משלה.
היזמים חן לב, עדי מימון־גפן, יובל לומברוזו ומאיר ביטון, פיתחו את המוצר באמצעות החברה שהקימו – Jug Technologies.
חברת Claned מפינלנד זכתה בקטגוריית הבינה המלאכותית עם פלטפורמה שמעודדת למידה שיתופית, ומיזם Tactopus מהודו זכה בקטגוריית השפה הכתובה, עם טכנולוגיה חדשה ללמידה רב חושית עבור ילדים עיוורים. הזוכה הגדולה בתחרות הייתה Arcterus – סטארט-אפ יפני שפיתח פלטפורמה חדשנית להוראה ולמידה בהתאמה אישית.
אתר EdSurge דיווח לאחרונה על שורה של השקעות בתחום הטכנולוגיה בחינוך ברחבי העולם. לדבריו, חברה יפנית הקימה עם חברה מבוסטון קרן השקעות בטכנולוגיה בחינוך. חברה מצרפת הקימה קרן השקעות בהיקף של 45 מיליון יורו כדי להשקיע בחברות שעוסקות בטכנולוגיה בחינוך לתלמידי בתי הספר. חברת ברייטאיי (Brighteye Ventures), שמושבה בלוקסמבורג, הקימה אף היא קרן השקעות בהיקף של 50 מיליון יורו, להשקעה במוצרים טכנולוגיים בחינוך.
חברת חקר השוק מטארי (Metaari), מציינת כי היקף ההשקעות בתחום הטכנולוגיה בחינוך בעולם הגיע בשנת 2017 ל-9.5 מיליארד דולר.
כי מבית הספר תצא חוכמה
מאת: מערכת קו לחינוך
אתר אנשים ומחשבים פרסם לאחרונה ידיעה על מיזם בתחומי האינטרנט והעתידנות בבית ספר המנחיל ברמת גן. למיזם חברו עיריית רמ גן, מכללת אוהלו להוראה ומשרד היעוץ של ד"ר עדנה פשר. המיזם החל בשנת הלימודים הקודמת, אז עברו מורי בית הספר השתלמות בנושא פדגוגיה חכמה בעזרת מומחי מכללת אוהלו. השנה נערך בבית הספר שבוע למידה, שבו התנסו 450 תלמידי כיתות ד'-ח', בפדגוגיה חדשנית בעיר חכמה.
במהלך השבוע פיתחו התלמידים מיזמים עתידניים שונים, החל משלב הרעיון ועד לשלב גיבושו למוצר. למשל, מראה חכמה שתאפשר לבדוק אם הבגד שבו אתם חושקים מתאים לכם – מבלי להיכנס לתא המדידה. את שבוע הלמידה חתם אירוע סיום, בהשתתפות ראש העיר, ישראל זינגר, נשיא מכללת אוהלו, פרופ' שמעון עמר וד"ר עדנה פשר. פיתוחים נוספים של התלמידים היו; עגלת סופר חכמה שמסייעת לצרכן בבדיקה אם מוצר כלשהו קיים על המדף והיכן הוא ממוקם בסופר; "פח פקח", שיעודד אנשים לזרוק לתוכו את האשפה; מיפוי הברזיות הציבוריות בעיר והפיכתן לברזיות החוסכות במים.
60 מילים על הקשר בין ראייה לקריאה
(מודעה)
הילד חכם, מצוין בחשבון אבל לא מצליח לקרוא? 
ייתכן שהוא סובל מעומס חזותי
אם עברתם כבר את כל הבדיקות הרפואיות, האבחונים, המכונים והשיעורים להוראה מתקנת והקריאה עדיין איטית ומצרפת, חבל לבזבז זמן יקר נוסף.
ילדים יכולים לסבול מקשיים במיקוד הראייה ובעיבוד מידע ראייתי, אף על פי שעיניהם בריאות לחלוטין והם רואים 6/6.
משקפיים עם עדשות המיוחדות לקריאה, המותאמות בקליניקת קורקטיב, מיועדות לשיפור מיידי של יכולת המיקוד והקשב הראייתי, והשיפור ניכר באותו הרגע.
פרטים בטל'; 03-5053174 ובאתר.
עיריית רמת גן תמכה בפרויקט במטרה למצב את רמת גן כעיר חכמה בתחום החינוך. את הפרויקט הובילו מטעמה מנהלת אגף החינוך בעיר, דליה לין, ומנהלת מחלקת התקשוב באגף החינוך, אתי אלפנדרי. לדברי אלפנדרי, זוהי יוזמה חינוכית שהעירייה מתכוונת להטמיע גם בבתי ספר אחרים, כחלק ממיצוב העיר והדגשת חשיבות החינוך הטכנולוגי כבר בגיל צעיר.
ראש עיריית רמת גן, ישראל זינגר, שהיה מנהל תיכון בליך בעבר, ציין כי העיר מעודדת לקדם חינוך חכם. החינוך הוא מפתח ליצירת שינוי חברתי. פיתוח שמתבצע בבית הספר ומועבר לקהילה, הופך את העיר כולה למרחב לימודי פעיל.
למורים בשבתון – מסע בעקבות השואה
(מודעה)
"העקבות לא ימחו" – חיים גורי
קורס הכולל מסע ערכי חינוכי בעקבות שואת יהדות אירופה.
*מוכר לגמול למורים בשנת שבתון*
הקורס והמסע כאחד עוסקים בשאלות יסוד על אדם, עם ועולם:
מלחמת העולם השנייה ושואת היהודים שהתרחשה במהלכה, מהוות קו שבר נורא בנתיבה של האנושות במאה העשרים.
מתוך הכרה היסטורית, חברתית, תרבותית ואנושית, אנו בוחרים לעסוק בקו השבר, ולא להניח מידנו את שאלת זהותנו ודמותנו לעת הזאת ולעתיד לבוא.
המסע יגע בנושאים מגוונים, תוך כדי ביקור באתרים האותנטיים.
זהו קורס ומסע אחר – שהוא הרבה יותר.
ליצירת קשר:
מאיה אלתר – שיווק לימודי תעודה – מכללת כנרת
04-6653762
mayaa@kinneret.ac.il
מתעדים את הדור האחרון
מאת: מערכת קו לחינוך
תלמידי מגמת תקשורת בבית החינוך אמי"ת ב' אשקלון, בחרו כפרויקט גמר לתעד סיפור של ניצול שואה, ישראל בן דורי, בסרט דוקומנטרי. את בן דורי הכירו התלמידים דרך סגן מנהל בית החינוך, יעקב שטרן, אשר אימו שרדה עם בן דורי את שואת יהודי טרנסניסטריה ברומניה. 
בהדרכת המורה לתקשורת, עדיאל לוי, ורכזת המגמה, גלית מזוז, עברו התלמידים הכנה מקצועית בנושאי צילום, עריכה וראיון. התלמידים חילקו ביניהם את תפקידי הראיון והצילום. במפגש עם בן דורי תיעדו אותו מספר את סיפור הצלתו האישי, וכיצד כנער צעיר הצליח להציל גם את אימו ממוות. לאחר הצילום השקיעו התלמידים שעות רבות של עבודה בעריכת הסרט, אשר יוקרן ביום השואה בפני כל תלמידי בית החינוך.
בהמשך להיכרות עם תלמידי מגמת התקשורת, הגיע ישראל בן דורי לביקור בבית החינוך וסיפר את סיפורו לכל התלמידים.
התלמיד רמי לוי, אחד מיוצרי הסרט: "בזכות ההיכרות עם ישראל זכינו בזווית ראיה חדשה שטרם הכרנו על השואה. מסיפורו למדנו שיעור חשוב על המסירות לכיבוד ההורים בכל שלב בחיים".
יניב עקיבא, מנהל אמי"ת ב' אשקלון: "תלמידינו זכו לקחת חלק משמעותי בהעברת לפיד הזיכרון מדור לדור, ולקיים את הכתוב "לְמַעַן תְּסַפְּרוּ לְדוֹר אַחֲרוֹן".
מאבחנת דידקטית – רונית כהן זמורה
(מודעה) 
רונית כהן זמורה היא מאבחנת דידקטית, בעלת ניסיון של מעל 25 שנה, מאבחנת ילדים ובוגרים ואבחוניה מוכרים על ידי משרד החינוך, המרכז לבחינות הערכה והמוסדות להשכלה גבוהה. האבחונים מקיפים ובאים לשם הקניית אסטרטגיות להתמודדות יעילה עם תחומי החולשה וכן והתאמות והקלות ללומד במוסדות החינוך השונים. כהן זמורה כותבת מאמרים בנושא לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז (באתר קשב וריכוז).
"אני מאמינה כי הלקות פוגעת לא רק בתחום הלימודי אלא גם בכל מעגלי החיים: משפחה, חברים, זוגיות ועבודה", היא אומרת. לכן כתבה כהן זמורה עבודת חקר בנושא; "השפעת גורמים משפחתיים על הצלחת ילד בעל ADHD לצלוח את המערכת הבית ספרית". היא משתמשת בתוצאות מחקר זה להדרכת הורים לילדים עם לקויות למידה.
רונית כהן זמורה היא גם מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ופסיכותרפיסטית, המטפלת במשפחות, זוגות ויחידים וכותבת מאמרים רבים באתר YNET. ניתן למצוא מאמרים נוספים באתר הבית שלה.
מייל ronitzmora@gmail.com
טלפון להתקשרות: 0522-303707
דמי הניהול בקרן ההשתלמות של המורים העל יסודיים כפולים מדמי הניהול בקרן ההשתלמות של המורים ביסודיים
למרות שקרנות ההשתלמות דומות בשני ארגוני המורים והן מנוהלות באותו בנק, דמי הניהול בהן שונים; המורים אינם מודעים לכך שהם יכולים להצטרף לאיזה קרן שירצו, גם אם אינה שייכת לארגון היציג שלהם
מאת: עירית זהבי*
למורים יש אפשרות לבחור באחת משתי קרנות השתלמות; של ארגון המורים העל יסודיים ושל הסתדרות המורים. הקרנות מוזנות תקציבית מאותו מקור; ממשרד החינוך ומשכר עובדי ההוראה. הקרנות גם מתנהלות תחת אותו בנק – הבינלאומי. לפיכך, מן הראוי היה שתנאי החיסכון בשתי הקרנות יהיו זהים. אלא שמסתבר מעיון בדו"חות של הקרנות, שההפרשה לדמי הניהול משתי הקרנות לא רק שאינה שווה, אלא שהיא כפולה בקרן אחת לעומת השנייה; בקרן של הסתדרות המורים דמי הניהול הם 0.2 אחוזים, בעוד שבקרן של ארגון המורים העל יסודיים הם 0.4 אחוזים.
אם המורה בוחר למשוך את כספי החיסכון, ולא לצאת לשבתון, יש לדמי הניהול משמעות גדולה. תנאי המשיכה תלויים בסכום שהצטבר בקרן. דמי הניהול משפיעים על הסכום שנצבר. אולם, אם המורה מנצל את הקרן לצורך מימוש שנת השבתון, אזי אין לדמי הניהול כל משמעות. במקרה זה התשלומים שמגיעים למורה הם בהתאם להיקף המשרה ולשכר האחרון ערב היציאה לשבתון – בשש השנים האחרונות ולפי השנה האחרונה. כמו כן המורה מקבל שכר לימוד והפרשות לפנסיה לפי גובה השכר, על פי ממוצע היקף המשרה של אותן שנים.
מורה חבר בהסתדרות המורים או בארגון המורים העל יסודיים, יכול לבחור לאיזו קרן השתלמות להצטרף, ללא קשר לאיגוד המקצועי. באתר הבנק הבינלאומי מצויים שני טפסים; של ההסתדרות ושל הארגון. המורה אינו חייב לבחור בקרן של האיגוד המקצועי אליו הוא משתייך. הבעיה היחידה בהצטרפות לקרן השתלמות, שאיננה הקרן של האיגוד שאליו המורה משתייך, תלויה בהתנהלות של המורה לאורך שנות החיסכון. דהיינו; אם יהיה זקוק במהלך השנים להגנה או להתערבות של האיגוד מול הקרן. בכל מקרה, אין לאיגוד השפעה גדולה על התנאים בקרן.
לפי דו"ח מבקר המדינה, רוב המורים אינם מנצלים את השבתון. התנאים בקרנות והפרשות המעביד גבוהים מהמקובל במשק, ומטרתם שהמורה ישתלם ולא שימשוך את הכסף. כיוון שהמורים מושכים את הכספים, הם בדרך כלל גם לא מנצלים את השבתונים. ראוי לציין כי חל גידול משמעותי במשיכת הכספים בשנים האחרונות. הקרנות מעודדות משיכה גם מעבר לתנאים הקבועים בתקנות. הבנקים מרוויחים, ארגוני המורים, שהם בעלים של 60 אחוזים מן הקרנות, מעודדים מהסיבות שלהם, והתוצאה היא משיכה בלתי מבוקרת של הכספים, עם הפסד משמעותי למושכים.
* עירית זהבי, בעלת זהבי יעוץ, היא מומחית לזכויות ושכר של עובדי מערכת החינוך.
משרד החינוך מציע חידושים; קייטנת אנגלית בבית הספר של החופש הגדול ומסלול לפרסונליזציה בהוראת מתמטיקה
מאת: סיגל בן-ארצי
אנגלית בבית הספר של החופש הגדול
משרד החינוך פרסם קול קורא לרשויות המקומיות, שמפעילות את בית הספר של החופש הגדול, להצטרף במתכונת של ניסוי לקייטנת אנגלית. קייטנות הקיץ של משרד החינוך פועלות בבתי הספר בשלושת השבועות הראשונים של החופש הגדול, ומיועדות לתלמידי כיתות א'-ג'. עתה מעוניין המשרד לנצל את הפלטפורמה של בתי הספר בקיץ כדי להציע לתלמידים גם תגבור בשפה האנגלית. הקייטנה באנגלית מיועדת לתלמידי כיתות ה' ומעלה, מאשכולות למ"ס 1-4, בבתי הספר הרשמיים ובבתי הספר המוכרים שאינם רשמיים. התקצוב יהיה לפי הקריטריונים והטפסים המפורטים באתר המזכירות הפדגוגית, ובהתאם להחלטות ועדת ההקצבות במשרד.
משרד החינוך מציין, כי המשתתפים יעסקו בתכנים ערכיים, איכותיים ומבוקרים, יתנסו בטיפוח כישרונות ויכולות בתחומי ההעשרה וכל זאת בשפה האנגלית בלבד, כשבכל כיתה מצויים שני מורים: מורה לאנגלית מישראל ומורה נוספת בעדיפות ממדינה דוברת אנגלית.
פרסונליזציה במתמטיקה
משרד החינוך פרסם לאחרונה כי יעניק תוספת שעות הוראה לבתי ספר שיקדמו למידה של שלוש וחמש יחידות במתמטיקה בשנת הלימודים הבאה. בתי הספר יקבלו את תוספת השעות על פי קריטריונים שקבע המשרד ובאמצעות האגף לתוכניות לאומיות.
באותה פנייה פרסם המשרד קריאה למורים למתמטיקה להשתתף במסגרת של ניסוי גם במסלול הפרסונליזציה בהוראת מתמטיקה בחמש יחידות בכיתה י'. מטרת המסלול החדש היא למנוע נשירת תלמידים מחמש יחידות. המורים שייענו לאתגר, יצטרכו להיות פנויים להשתלמויות בחודש מאי הקרוב. המשרד מציין כי המסלול החדש יעניק כלים ומשאבים למורה, יאפשר לו לתכנן מסלול למידה אישי לכל תלמיד על פי קצב למידה, תחומי עניין, חזקות ועוד. המורים המובילים ילמדו בכיתותיהם באמצעות הפתרון הפרסונלי שפיתחו. בית הספר יתוקצב בשעת תקן אחת ו-50 שעות נוספות.
גישת הפרסונליזציה בלמידה נמצאת בתחילת דרכה בעולם, והיא מתמודדת עם הרבה סוגיות לא פתורות. עם זאת משרד החינוך קורא למורים "להיות חלוצי מהפכת הפרסונליזציה בישראל ולקחת חלק בפיילוט במסגרת קידום פתרונות לחינוך מותאם אישית".
קרן טראמפ ובוגרי יחידת 8200 הציעו השנה פרס של מיליון שקלים למורים שיצליחו למצוא פתרונות להתאמת ההוראה והלמידה בלימודי 5 יחידות מתמטיקה לכל תלמיד. באתר הפרס נכתב כי "למרות שניתן לראות בעולם ניצני פרסונליזציה ראשונים, אין היום עוד אף אחד שבאמת פיצח את השיטה והבין כיצד ניתן להתאים את ההוראה והלמידה לכל תלמיד באופן מלא ומיטבי בחינוך הציבורי".
משרד החינוך לא מדווח למורים על האתר ועל הפרס שמציעה קרן טראמפ. זאת ועוד; נראה שהמשרד חוזר על טעות מהעבר. כבר לפני כארבעים שנה, בשנות השמונים של המאה הקודמת, הופעלה בארץ שיטת החינוך היחידני, שעקרונותיה הפדגוגיים דומים לגישת הפרסונליזציה בהוראה. ביבנה אף הוקם בית ספר יחידני. השיטה כשלה כיון שמשרד החינוך אישר להפעיל אותה מבלי להתמודד עם הסוגייה החשובה מכול; כיצד מורה יחיד בכיתה רגילה, בחינוך הציבורי, מסוגל ללמד עשרות תלמידים בהוראה יחידנית. כדי לפתור את בעיית השעות והמחסור בכוח ההוראה, נעשו אז ניסיונות גם ללמד בקבוצות קטנות, אבל השיטה כשלה מאותה סיבה. הטמעת שיטה חדשה בהוראה צריכה להתבצע לאחר שהשיטה מגובשת וברורה. הטמעת מסלול הפרסונליזציה בחינוך מצריך השקעה עצומה ורב בו עדיין הנסתר על הנגלה. למשל, כל נושא התאמת חומר הלימוד לתלמיד לוקה מראשיתו, מעצם העובדה שלא פותחו בעברית שיטות אבחון ודרכי הערכה עבור התלמידים בשיטה זו.
הבנת המסלול לאשורו והטמעתו בשטח כנדרש מצריכה עבודה רבה. אם רוצים לעשות שינוי ראוי, יש להשקיע בבחינתו לעומק, להציע פתרונות חדשים, לפתח דרכי אבחון והערכה, לאמץ אמצעי הוראה ייחודיים, להתמקד בהכשרת מורים ועוד. וכיון שהגישה כיום רק בחיתוליה, למה משרד החינוך מצפה כשהוא מעניק למסלול החדש תוספת של שעת תקן שבועית ועוד כמה עשרות בודדות של שעות תוספתיות?
לפניכם סרטון שערך מרכז טאוב למדיניות חברתית, בעקבות מחקר שבדק כמה יחידות במתמטיקה עדיף ללמוד. על סמך המחקר (חשיבות היקף לימודי המתמטיקה בתיכון לקריירה, איל קמחי ואריק הורוביץ, הוצאת מרכז טאוב, יוני 2015) מדיניות משרד החינוך לחפש דרכים חדשות להשאיר את התלמידים בחמש יחידות בהחלט ראויה. פתרונות זבנג וגמרנו – בהחלט לא.